ראו בסוף המדריך קישור לשאלון בחן את עצמך- האם אתם פדגוגים חדשניים

במדריך זה ישנם הנחות יסוד לפיתוח פדגוגיה שמאפשרת, בין היתר, שילוב למידה רגשית חברתית בהוראה.

ליצירת קשר כיצד ניתן להטמיע למידה במכוונות עצמית, בניית סדירויות, הכשרת חדרי מורים, פיתוח למידה היברידית, והתאמה אותנטית לכל בית ספר- התקשרו : 050-9398282, או צרו קשר בטופס כאן

# הקדמה:

מהי ההגדרה של פדגוגיה חדשנית? מתי אנו יכולים לקבוע בוודאות שבשיעור מסוים מתקיימת פדגוגיה כזו, שהיא מובדלת באופן מובהק מפדגוגיה לא חדשנית?

במדריך זה אציג את ההגדרה של פדגוגיה חדשנית באמצעות המאפיינים שלה. אין זה מחייב שבכל שיעור ושיעור יופיעו כל המאפיינים, אולם, עליהם להיות נוכחים ומרכזיים בתפיסת ההוראה של המורים לפני שהם ניגשים לעבודה עם תלמידים. כשמורים תופסים את הפדגוגיה ככזו, הם יצליחו להביא אותה לידי ביטוי בכל שיעור ובכל מהלך לימודי.

אז, בואו איתי ונראה כיצד ניתן לקפוץ קדימה ולאפשר ללומדים שלנו להתפתח רגשית וחברתית למיצוי הפוטנציאל הטמון בהם.

# התמקדות במיומנויות ובהרגלי למידה  

מטרת הלמידה צריכה להתמקד על מיומנויות והרגלי למידה, כאשר התוכן (הידע) הינו רק אמצעי לאימון, תרגול, התנסות וחיזוק מיומנויות. הדגש בסגנון זה הינו על תהליך הלמידה, כיצד הלומד לומד ללמוד, לחזק אצלו את המיומנויות שיוכלו להביא אותו לחקור וללמוד כל מה שרק ירצה בעתיד.

כאשר המורים ממוקדים בהוראה והקניה של מיומנויות, הם מכוונים את השיעור לרכישת אסטרטגיות שיעזרו לתלמיד (כמו קביים) לרכוש מיומנות זו. 

למשל, מיומנות בסיסית בכיתה ב' הינה קריאת הוראות. אחת האסטרטגיות היא למרקר את הפועל שבהוראה. אסטרטגיה נוספת היא לכתוב את ההוראה במילים משלך, לפני שעונים את התשובה. מיקוד באסטרטגיות מוביל לכך שהידע הינו אמצעי והלמידה הופכת להיות משמעותית משום שהיא רלוונטית עבור הלומד הרוכש כל הזמן מיומנויות או מחזק אותן.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר בסוף השיעור ישאלו אתכם כיצד תקבעו אם השיעור הצליח? התשובה שלכם לא תהיה תשובה של ידע (התלמידים הבינו את הנוסחא, או את הפרק בתנ"ך) אלא תהיה תשובה של רכישת מיומנות (התלמיד התנסה ורכש הרגל עבודה של התמדה).

# גמישות המורים:

תפקיד המורה במציאות המשתנה של בתי הספר עובר מהפך. ממורה המעביר ידע למנחה התומך ומעודד את התלמיד ללמידה עצמאית ורכישת הידע בעצמו. להלן שלוש נקודות מרכזיות בהקשר של יכולת הגמישות של המורה הנדרשת כיום.

-       המנחה המקשיב: מורה מפתח חוש קשב לצרכים של תלמידיו, בכל רגע נתון. הקשבה זו מאפשרת לו להיות גמיש ולזנוח את התוכנית המקורית ולהתאים אותה לצורך הרלוונטי בכיתה.

-       זמני למידה: הגמישות מתבטאת גם בזמני השיעור, שעליהם להיות מותאמים ככל האפשר למשתנים רבים של ריכוז התלמידים, שעה ביום, מזג אויר, מטרות השיעור וכדומה. מערכת שעות גמישה מאפשרת לתלמיד למצות את הזמן באפקטיביות.

-       המורה כמנחה: המורה מתפקד כמנחה, כלומר אינו מעביר ידע, אלא פועל לתווך, לעודד, לייעץ, להדריך, לכוון וכד'. המנחה מגיע עם משימה ברורה מאוד לשיעור- אחריות התלמיד ללמוד, אחריות המורה לעזור לו להצליח בצורה אופטימלית. כדי לעמוד במשימה זו עליו לגלות גמישות רבה בהתאמת המענה המתאים לכל תלמיד.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר אתם מגיעים לשיעור שאתם יודעים איך הוא מתחיל אבל לא ברור לכם בדיוק איך הוא מסתיים ואתם נמצאים רוב הזמן בעמימות, בחיפוש ובהקשבה לתלמידים, מה שמוביל את השיעור למקומות לא צפויים שמפתיעים את עצמכם.

# החשיבה אינטרדיסציפלינרית:

אצטט מתוך הבלוג של פרופ' חנן יניב:

"ילד קם בבוקר והולך לבית הספר. בדרכו הוא רואה עצים ועננים וחיות ואנשים ומכוניות וכבישים ובתים… הוא לא רואה גיאוגרפיה, הוא לא רואה היסטוריה, הוא לא רואה מתמטיקה… הילד רואה תופעות ועצמים."

החשיבה של תוכנית לימודים מבוססת מקצועות מאבדת את כוחה בעולם המשתנה של היום. היא לא תיעלם לחלוטין אולם הדגש כיום בבניית תוכנית לימודים היא באמצעות חשיבה על הוראה אינטרדיסציפלינרית. הוראה כזו כוללת: (על פי תוכנית OECD לחינוך 2030)

-       אותנטיות: הלמידה מקושרת לעולם של התלמיד ומקושרת למטרה אמיתית לחייו. כדי שזה יקרה, הלמידה מחייבת שילוב בין מקצועות.

-       הקשרים: תלמידים ייחשפו להזדמנויות לגלות כיצד נושא או מושג בתחום מסוים יכול להתקשר לנושא אחר.

-       גמישות: תוכנית הלימודים מחייבת גמישות שתעדכן כל העת את תוכנית הלמידה בהתאם להתפתחות של הלמידה ושל התלמידים.

-       חיבור לתכנים: בניית תוכנית הלימודים מערבת את כל באי בית הספר- מורים ותלמידים, כדי ליצור שייכות וחיבור ללמידה.

-       בחירה: למידה כזו מחייבת בחירה רבה ככל האפשר של התלמידים לגבי דרך הלמידה ותכני הלמידה.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר אתם נכנסים לשיעור שהשם שלו במערכת אינו מתמטיקה או גיאוגרפיה, אלא "לדלג בין כוכבים" או "פו הדב".

# למידה דיפרנציאלית אותנטית:

במונח, דיפרנציאליות אותנטית, הכוונה היא שהאחריות על התאמת התכנים לפי חוזקות התלמידים עוברת מהמורה לתלמיד, מההוראה ללמידה. 

האחריות על הדיפרנציאליות היא בידי התלמיד והיא נעשית באופן אותנטי ולא מכוון על ידי המורה.

דוגמאות ללמידה דיפרנציאלית אותנטית:

-       למידה מבוססת פרויקטים (PBL על גווניו)

-       למידה לפי נושא

-       משחוק- חדר בריחה או המצאת משחקים וכד'

המשותף לכל דרכי הלמידה האלו הינם ההנעה הפנימית של התלמיד. הנעה פנימית מתרחשת כאשר תלמיד מרגיש שיש לו אוטונומיה, כלומר בחירה בתת נושא הלמידה, יש לו תחושת מסוגלות (הוא יכול לבחור באיזו אינטליגנציה להשתמש כדי להצליח במשימה שבחר) ויש לו תחושת שייכות שהוא חלק מקבוצת תלמידים שהצליחה לעמוד במשימה מאתגרת.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר אינכם יושבים בבית ומכינים 3 מערכים או יותר לפי רמות באותו נושא, אלא פשוט מגיעים לשיעור ומוכנים לעזור למגוון האינטיליגנציות ולאפשר לכל תלמיד למצוא את הדרך שהוא מרגיש בה חזק כדי להתחבר אל התוכן והלמידה.

# הלומד העצמאי:

אנחנו, המורים, לומדים עצמאיים. 

כאשר אנו נחשפים למשהו שמאוד מעניין אותנו, אנו יודעים כיצד לפעול כדי לחקור עליו יותר לעומק, עד לרמת שליטה מלאה בנושא. אנו לא נחכה שמישהו ילמד אותנו (מה שכנראה לא יקרה לעולם) 

אלא אנו נגיע למקורות החשובים שילמדו אותנו את הנושא בצורה הטובה ביותר, נדע את מי לשאול שאלות שלא הבנו בעצמנו, נדע להתגבר על מכשולים ותסכולים בדרך, נביט על אחרים מה הם עושים כדי ללמוד מהם, נבקש מהם עזרה, ננסה פעם ופעמיים עד שנצליח. כך פועל לומד עצמאי או לומד עצמאי בצוות.

האם התלמידים שלכם פועלים כך? אילו מיומנויות נדרשות להיות לומד עצמאי ומה חסר להם כדי שיוכלו גם ללמוד כך? האם אנו מלמדים אותם איך ללמוד?

בתפיסה של הלומד העצמאי יש מרכיב בסיסי שאין לוותר עליו- מרכיב ההתנסות, הוא המרכיב הבסיסי של הלמידה, הלמידה היא התנסותית, חוויתית, הדורשת מהלומד להיות אקטיבי, ללמוד מתוך פעולה ולא מתוך הפעלה. ההתנסות מובילה לתובנות ולמעגל המזין את עצמו של התנסות ולמידה.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר בכל שיעור יש מימד בסיסי של התנסות הדורשת מהלומדים להיות אקטיבים, פעילים ויוזמים. 

# התלמיד כמייצר ערך:

היוטיובר המרוויח ביותר בעולם הוא בכלל ילד בן 7 שבודק צעצועים והפך להיות מוביל דעה מספר אחד בתחום.

האפשרות שבה ילדים יכולים להפוך להיות משפיעים ומובילי דעה ברמה עולמית עבור ילדים בגיל שלהם ואף עבור מבוגרים, היא חדשה בהתפתחות האנושית ומעוררת השראה לגבי תפקיד בית הספר בתוך המציאות הזו. בעוד שבעבר, בית הספר נתפס כזמן של התלמדות, חממה לפני היציאה לחיים הבוגרים ולקריירה, כיום, בית הספר יכול לעודד תלמידים להיות בעלי ערך כבר עכשיו, בזמן שהם נמצאים בהתלמדות. 

התלמיד כמייצר ערך הוא המשכה של תפיסת הלמידה מבוססת פרויקטים והעמקה שלה. הלמידה מבוססת פרויקטים יצרה מהפכה בכך ששמה דגש ברלוונטיות לחיים של התלמיד, אולם מהפכה זו ממשיכה להעמיק בכך שהפרויקטים האלו יכולים באמת להשפיע על הסביבה הקרובה ואפילו העולמית. הרעיון שתלמיד יכול לייצר ערך לעולם בזכות הלמידה הינו רעיון שאפתני שיש להוביל אליו, גם אם לא תמיד בהצלחה, אבל בהחלט כמצפן שמראה את הכיון.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר הסביבה מרוויחה מהשיעור שהובלתם בבית הספר. הרווח יכול להיות רוחני, ערכי, חומרי ברמות שונות של השפעה. שאלו את עצמכם- האם השיעור הזה יכול להוביל את התלמיד ליצור ערך לטובת הקהילה או האנושות?

 # התלמיד המומחה:

כל המושגים של למידה, הוראה, תפקידי בית הספר, תפקיד המורה ותפקיד התלמיד משתנים כיום. 

בעוד שבעבר התפקיד של המורה היה ללמד ושל התלמיד לספוג וללמוד את מה שהמורה לימד אותו, כיום התפקידים משתנים. לא עוד מורה אחד בכיתה עם 30 תלמידים אלא מרחב למידה שבו יש 31 מומחים פוטנציאלים שמסוגלים ללמד בכל זמן נתון. התפיסה שהתלמיד הוא מומחה, מעבירה בראש ובראשונה את האחריות של הלמידה על התלמיד, אולם לא רק את הלמידה של עצמו אלא את האחריות לעזור לאחרים גם ללמוד ולהבין.

אחת הדרכים הטובות ביותר לכך היא "חבר מלמד חבר", אבל לא רק כפרויקט של שעה בשבוע, שהינו הפגה משאר השיעורים שבו המורה הוא המלמד היחיד, אלא, תפיסה בסיסית שבה בכל זמן נתון יש 31 מורים בכיתה. כל אחד יכול ללמד כל אחד, העניין הוא תלוי מוטיבציה והכוונה. תפקיד המורה הוא ליצור את המסגרת שתגרום לתלמידים מוטיבציה ותכוון אותם להדריך אחרים.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר אתם לומדים מהתלמידים שלכם ידע חדש, תובנה או השראה.

 # עבודת צוות:

עבודה בקבוצות (החל מזוגות) הינה מיומנות חשובה שיש לתרגל אותה כחלק מהמיומנויות המרכזיות של מציאות ימינו. משימה טובה לעבודת צוות הינה כזו שתלמיד אחד לא היה יכול לעשות אותה לבד. כדי להצליח במשימה, עליו לשתף פעולה עם תלמיד אחד נוסף לפחות. למשל, הצגה (לא הצגת יחיד כמובן), משחק הדורש שיתוף פעולה, משימה הדורשת עמידה בזמנים צפופים כך שחייבים לשתף פעולה ולחלק תפקידים כדי לעמוד בזמנים, משימה מורכבת הדורשת מאפיינים שונים של חשיבה (מגדרית, גילאית, שפתית וכד').

מהלך לימודי מעורר השראה הינו כזה שדרש שיתוף פעולה מהותי כדי לייצר את התוצר.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר דף המשימה שנתתם לא ניתן לביצוע על ידי אדם אחד בלבד אלא דורש שיתוף פעולה מהותי בין תלמידים.

# למידת רשת:

האם ניתן ללמד ילדים בכיתה ב' נושא במתמטיקה שמיועד לילדים בכיתה ו' למשל? התשובה היא כמובן כן. השאלה היא איך עושים זאת. בראש ובראשונה חייבים לשחרר את התפיסה שהלמידה חייבת להיות בנויה שכבה על גבי שכבה, כלומר, שעד שלא מסיימים שכבה אחת, אי אפשר להתקדם לשכבה מעמיקה וקשה יותר. גישה לינארית זו של הוראה היא לא גמישה, אינה מאפשרת יצירתיות, אינה מאפשרת למוטציות להתרחש. וחשוב לזכור- האנושות התקדמה בזכות מוטציות, טעויות אנוש וטעויות של הטבע. למעשה ההיסטוריה של האדם היא היסטוריה של טעויות. של אי הליכה לפי הספר.

נכון כמובן שיש יתרון ללמידה לינארית, אולם עלינו להיות פתוחים כל העת ללמידת רשת, שבה הלמידה היא מרחבית וקופצנית בין רמות קושי שונות ובתפיסה זו לאפשר לתלמידים למידה אותנטית, כזו שתביא אותם לחקור נושאים שעבורנו הם נראים "בלתי אפשריים" לרמתם, כי הרי הם לא עברו את שלבי ההכשרה הקודמים שיאפשרו להם להצליח בשלב הגבוה שאליו הם ישר רצו להגיע.

בלמידת רשת אין מוקדם או מאוחר, יש הקשבה והליכה אותנטית של חקר ותהייה.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר תלמדו נושא מהסוף להתחלה או כאשר תתחילו נושא חדש בלי הקנייה.

# למידה בתנועה:

כשאתם תלמידים (למשל בהשתלמויות מורים)- האם תעדיפו לשבת בכסא שיועד לכם או שתעדיפו לשבת היכן שתבחרו? האם לאחר שהתיישבתם, הייתם מעדיפים לשבת כל ההשתלמות באותו מקום או שהלמידה תוביל אתכם לתנועה ולמידה במקומות שונים במרחב?

כשאנחנו מצליחים להיכנס לנעליים של התלמיד, אנו מבינים הכי טוב מה חשוב לנו בלמידה. לשבת כל כך הרבה זמן במקום שברוב המקרים לא נבחר על ידנו ויכול להיות שלא מתאים לנו, יכול לגרום לנו לחוסר הקשבה וחוסר מוטיבציה ללמוד.

היכולת לנוע במרחב וללמוד במקום המתאים לנו, מבלי לבקש רשות, יכול להיות ההבדל בלמידה שלנו.

האם תלמידים אצלכם בשיעור יכולים לנוע במרחב הכיתתי/הלמידה במהלך השיעור ולבחור היכן הכי טוב להם לבצע את המשימה מבלי שהדבר יהווה הפרעה לתלמידים אחרים?

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר תלמידים בוחרים היכן ללמוד ויכולים לנוע במרחב לפי הצורך שהם מרגישים להצלחת הלמידה שלהם, מבלי שהדבר יפריע ללמידה של תלמידים אחרים ולמהלך השיעור.

# המרחב המודולרי:

אם מצלמה תתעד במשך שנה שלמה את השיעורים שלכם, כמה אחוז מהזמן המרחב הכיתתי יהיה מסודר בצורה של טורים או כל סידור אחר קבוע, וכמה אחוז מהזמן הריהוט וצורת ההתארגנות במרחב תהיה אחרת מהמצב של הסידור ההתחלתי?

כמה אחוז מהזמן המצלמה תתעד אתכם עומדים ליד הלוח הראשי וכמה אחוז מהזמן היא תתעד אתכם עומדים/נעים במקומות אחרים במרחב? האם הלוח נמצא כל הזמן באותו מקום או שהוא נע לפי הצורך? 

האם יש כמה לוחות במרחב? (לוח יכול להיחשב גם בכתיבה על החלונות/קירות זכוכית)

הכיתה המודולרית נדמית כמו מגרש משחקים אשר מתאים את עצמו לפי הצורך של המשימה. השינוי מתרחש בתוך שניות ואינו גוזל זמן של חצי שיעור עד להתארגנות אחרת במרחב משום שהריהוט מתאים או שהתלמידים מיומנים בהזזת הריהוט לפי הצורך.

הכיתה המודולרית נדמית גם כמו במה של תיאטרון. הבמה היא מוגבלת ונשארת קבועה, אי אפשר לשנות את גודלה, אולם התפאורה כל הזמן משתנה וניתן במשך הצגה אחת ליצור שינויים מהותיים בצורת הבמה, שינויים המתבצעים בשניות מעטות ואינן פוגעות ברצף ההצגה. כך גם הכיתה המודולרית.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר אתם משנים את הצורה של מרחב הלמידה באופן כזה שלא יפריע למהלך השיעור ושישפר את ביצוע המשימה של התלמידים באופן מהותי מהסידור הראשוני.

# הערכה חלופית:

היות והלמידה ממוקדת במיומנויות, הינה אותנטית ומאפשרת דיפרנציאליות ופרסנוליזציה של השיעור, יש להתאים את ההערכה לתהליך למידה שונה זה. היות וכל תלמיד עבר תהליך אחר, רכש ידע קצת שונה, העמיק בדברים אחרים- התוצר הסופי של הלמידה חייב להיות בהלימה לתהליך. הערכה חלופית צריכה להיות תוצר שיש בו קריטריונים ידועים מראש ומוסכמים על ידי התלמידים, (לאחר דיאלוג) אולם בתוכם ניתנת בחירה גדולה של התלמיד כיצד להביא קריטריונים אלו לידי ביטוי. הקריטריונים מבטאים מגוון של אינטליגנציות ולא רק של אינטליגנציה קוגניטיבית.

# כך תדעו שאתם פועלים בסביבת פדגוגיה חדשנית- כאשר אתם מסיימים יחידת לימוד ואינכם יכולים לבנות טופס מבחן אחיד לכל התלמידים כדי להעריך את הלמידה שלהם והאופציה היחידה הינה הערכה על פי מגוון אינטליגנציות.

כעת לשאלון- לחצו כאן לבדוק עד כמה אתם פדגוגים חדשניים

צרו קשר לפרטים נוספים אודות הדרכות ותהליכי ליווי להעצמת חדר המורים והקהילה